איך מקבלים ביקורת משבחת מחתול?

טוּנָף האהוב, פרוותו עדן, אהב את הבורקיטס של אידה חמותי. הוא נאבק לזלול אותם כאחד האדם, מנפנף פירורים ושומשום משפמו וזקנו. גם קרקרים ליקק קצת, ואוי, כמה אהב בגט. טונפי. וזה מוזר, כי אף שהיה יחיד במינו, מינו היה Felis Silvestris Catus — ורף שגופו אדיש לעמליני מאפים. בורקיטס ובגט הם לא-אוכל בשבילו. וככלל, חתולים נרתעים ממזונות מהצומח. רבים מהם הם כלל לא מעכלים. לחתול גם אין קולטני מתוק. עוגות הן מין כלום עבורו. לטונף היו עוד מוזרויות קולינריות. בילדותו גם היה מתעורר מריח חמאה שהונחה על השולחן ורץ ללקק. בבגרותו לא נגע בחמאה אפילו ביום ההולדת. אוכל רטוב וטונה הוא רצה רק לפעמים, וכשהחלפנו לו את המזון היבש לפעמים הוא כעס מאוד ולפעמים לא.

דרך ליהנות מגעגוע לחברי ההפכפך היא לנסות להבין את זה — מה אהב. ובכלל, באיזה עולם טעם חי. האם חתולים טועמים ומריחים את מה שאנחנו טועמים ומריחים, ופשוט ריח של קרוטונים מקמח עצמות דגים מדולל הוא מה שמרטיט אותם? או שהחוויה החושית שלהם באכילה שונהלגמרי משלנו, ובלתי נתפסת, כמו שחשבו פעם, כשסברו שהתנהגות בעלי חיים היא רק "אינסטינקט חייתי", סדרת דחפים לא מודעים שמונחים מצורכי הגוף?

אז צללתי לתוך אנציקלופדיית וטרינריה, מבחנים לבלוטות טעם של חתולים בדרום צרפת, פודקאסטים פרוותיים וראיונות עם מדענים בחברות שמהן קניתי במשך שנים טונות של קרוטונים מקמח עצמות דגים. והתשובה ברורה: לטונפי היה את הטעם של אבא. לא אותן ההעדפות, אבל במהותו — חוש הטעם החתולי דומה לשלנו. גנטיקה דומה, קולטנים וחיישנים דומים, תהליכים דומים, רק במפרט סופי אחר. בהתאמה זנית. או במילים אחרות, חוש הטעם של החתול, מה שעומד מאחורי "האינסטינקט החייתי" המסתורי שלו, יכול בקלות היה להיות חוש הטעם שלנו, אם היינו טורפים מושלמים כמותו.

לשון שטובה רק לדבר אחד

הלשון היא המפתח לחוויית הטעם של החתול. כלשון של טורף-על, היא דהויה יחסית, 475 בלוטות טעם לעומת כ־9,000 אצלנו. את רוב הטעמים הוא מרגיש בלי ניואנסים. יש לו כנראה חמוץ כללי אחד ומר כללי אחד, שניהם גסים ולא נעימים. הטעמים בפיו גם לא מגובים בניחוחות, הם לא טעמים שלמים. חתול יכול להריח בננה, בטטה ודייסה, אבל בתוך פיו שלושתם יורגשו כעיסות דומות, ובמקרה הזה תפלות וחסרות זהות.

חסרות זהות – כמעט. חתולים כן מבדילים בין טעמים וניואנסים. פשוט אצלם זה לא בטעם ובריח ובלשון. זה במרקם.

המרקם חשוב במיוחד בחוויית הטעם של החתול. מהנדסי מזון-חתולים מתאגיד מארס סיפרו פעם ל"אינדיפנדנט" הבריטי שכשחתול מתחרפן מהחלפת המזון היבש שלו, זה לא כי הוא נקשר לטעם — הם סבבה עם גיוון — אלא כי נקשר למרקם. כמו שאנחנו לא ניתן ביס שני בתפוח עם רכות-רקב מפתיעה, כי גופנו בעצמו ייבהל, לחתול זה יכול לקרות ממזון יבש שנשבר בפה קצת אחרת. הוא התרגל לאופן התפוררות מסוים של הקרוטונים, ומבחינתו זאת ה"טריות", זה הטעם התקין. שינוי מאותת על חריגות וסכנה. כמונו. גם התפוח הרך-מדי עשוי להיות טכנית, "כימית", טעים. אבל חוש הטעם הוא לפני הכל ש"ג.

ואצל החתול מה שנכנס בשער זה בשר – ובבשר בטיחות היא לא צחוק, אלא לפעמים שאלה של חיים ומוות. כל חריגה צריכה להיות מאוד לו טעימה לו.

לשונם גם רגישה מאוד לטעמים הלא בשריים חמוץ ומר. כבר בכמות פרומילית, שרחוקה מסף החישה האנושי, הם ייהנו מהם, הכמות שאנחנו רק נתחיל להרגיש, תצרוב להם. וחמוץ של ממש לא יעבור אותם.

ולאלה נוסף המיקוד – מה שחתולים כן חשים ואנחנו לא. הטעמים שרק לשון-טורפת מכירה. בני אדם צריכים ללמוד להבדיל בין עגל וטלה. בפרוסות דלות שומן זה קשה במיוחד. חתול עשוי להבדיל בין בשרי שני דרורים אחים. על הגוונים שחסרים לו במתוק, חמוץ ומר, הוא מפצה באוממי: חתולים טועמים חומצות אמינו, את אבני הבניין של חלבוני השריר, בין אם באיברי פנים או במזון יבש. והחומר החיוני טאורין הוא מין מונוסודיום גלוטמט חתולי: הם מתים עליו. טאורין, דרך אגב, ידוע כנפוץ במיוחד במכרסמים, משפחתו של העכבר.

המשותף לשני המינים

אז אם המסעדה המושלמת לטורף הזה היא דלת פתוחה, איך הוא חי מקרוטונים? בזכות עוד תכונה שמשותפת לחוש הטעם שלו ושלנו — גם הוא מושפע מבולשיט. כלומר לומד מהסביבה ומסתגל אליה, והחיים בין בני אדם יכולים לשבש. בטבע חתולות מראות לגוריהן מה לאכול ואיך; כשאילפו חתולות לאכול בננות, הגורים שלהן העדיפו בננות על דגים. החינוך גרם להם להעדיף פייק-פוד על פני המזון האידאלי להם. זה מה שקרה לנו, בני האדם. למעשה, אם פרינגלס היה מאוזן ושלם תזונתית הוא היה מזון חתולים לכל דבר.

נותרה תעלומת טונף והמאפים. מה הסיפור שלו עם הקרקרים והבגט? מלבד החינוך הקלוקל, אני מניח שהוא בעיקר ניקה את הלשון על הבגט והקרקרים, ומי יודע, אולי חווה מהקרום איזו חמיצות-חתולית נסבלת. לבורקיטס של סבתא אידה, לעומת זאת, קשה למצוא נימוק. יש דברים שפשוט טובים יותר מחוקי הטבע.

פורסם במוסף כלכליסט ב-25 באוגוסט 2022.

עוד

• למה כלבים אוהבים לאכול מהזבל?
• מה יריקה של טפיל מיקרוסקופי חושפת על הגמישות של חוש הטעם האנושי?
• האם אכילת בשר אחראית להתפתחות המין האנושי? (אזהרת טריגר: כן)