מתי ההיסטוריה התחילה? יש בעיה בתאריכים. אמרו פעם שהציביליזציה נולדה עם החקלאות, לפני כעשרת אלפים שנה. בייתנו את החיטה, והפכנו מיצורים שורדים לעצמנו. גילו שזה לא נכון. בטורקיה מצאו קומפלקס מקדשים מפוארים, עם עמודים ופסלים והכל, שקדם למהפכה החקלאית ב־1,500 שנה. בכרמל מצאו שרידים ממבשלת בירה שבימי המקדשים בטורקיה כבר היתה בעצמה עתיקה. אנחנו לא יודעים מה התחיל מתי.
גם ההיסטוריה הרשמית, כ־5,400 השנים שחלפו מאז המצאת הכתב, מתחדדת רק במחציתה השנייה, מאז ימי יוון העתיקה ובית שני — אז היא החלה להתנקות מהמיתולוגיה, וסיפורים מופלאים על המבול ומלחמת טרויה התחילו להתחלף בתיעודים יבשושיים יותר, בלי אלים מסתובבים בינינו.
לכן זה מיוחד כל כך כשפרטים מהחיים ה"יבשושיים" של העידנים הרחוקים־מאוד משתחלים אל בין הפסוקים ההדוקים בתנ"ך, לדוגמה, ומאפשרים לדמיין משהו מעברנו המפתיע. וזה הכי מיוחד כשמדובר באוכל.
מה היה הטעם בזמן המבול
אני חושב על משה רבנו, שבשמות ל' פסוק כ"ג מקבל מהקב"ה רשימת מרכיבים לרקוח מהם את משחת הקודש לבית המקדש. אחד מהם הוא קינמון. זה כנראה הקינמון המוכר לנו — הקליפה הפנימית העדינה של גזע העץ קינמון ציילוני, או הגסה יותר והמוכרת יותר בארץ, של עץ הקסיה ממיאנמר. בשלהי ימי התנ"ך התבלין כבר נודע בשם הזה. מקורו כנראה שֵׁמִי, אולי פיניקי.
וזה הרמז המיוחד. לפי סברה מרתקת, בפניקית קינמון זה "תבלין סיני", קין־מון. כמו שקָרְדַמוֹן, שמו הלועזי של הל, הוא "תבלין גרגירי". ואולי זה שיבוש המילים "עץ מתוק" בשפה אסייתית. כך או אחרת, הוא משם, ואותו הקב"ה הזמין במדבר.
למצרים הוא הגיע כ־200 שנה לפני לידת משה, במשלחת שחזרה מארץ פּוּנט, כנראה ג'יבּוטי שעל חופי המיצר בין הים האדום לאוקיינוס ההודי. פונט היתה מהתחנות האחרונות של דרך התבלינים הקדומה, רשת נתיבי שיט בין אינדונזיה למזרח התיכון ומבואות אירופה. בסביבות 2,000 לפני הספירה, לפי המסורת זו תקופת המבול, רכבת אוניות הסוחר האסיתיות כבר הזינו את העולם העתיק בפלפל שחור, ציפורן, קינמון, מוסקט.
לפני עשרים שנה התפרסם רעיון שמאז נצרב בידע הכללי שלנו, בטח שמעתם על זה — שאנחנו אוהבים תבלינים כי הם שומרים מקלקול. הטעמים והריחות העזים שלהם הם תרכובות טבעיות של דוחי חרקים, קוטלי פטריות ואנטיביוטיקות שהצמח ייצר להגנתו, וכיוון שהן מגינות קצת גם על התבשיל ועלינו, התפתחה בנו העדפה אליהם. הם עושים לנו "טעים!". אמרו את זה חוקרים מאוניברסיטת קורנל שניתחו כאלף מתכוני בשר מ־36 ארצות, וגילו שבמטבחים מאזורים חמים יותר המתכונים מתובלים יותר. והרי בחום בשר מתקלקל, אז הם הסיקו שהטעם המקומי בתבלינים נגזר מהנחיצות התברואתית שלהם. איפה שהם היו נחוצים, אנשים נטו לאהוב חריף.
לא הישרדות, פינוק
לפני כמה שבועות פורסמה הפרכה לתיאוריה ההיא. חוקרים מאוסטרליה ומאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה בדקו פי 30 מתכוני בשר, מיותר אזורים, והצליבו יותר משתנים בניתוח יותר משוכלל, וגילו שכשמחפשים קשרים בין מספר תבלינים ומחלות מעיים או הרעלות מזון, לא מוצאים, והם דווקא מצאו קשרים כלכליים — באזורים עניים מתבלים הרבה יותר. בקיצור, זה מגניב לפענח את יסודות התרבות בתרגיל סטטיסטי, אבל זה כנראה לא אפשרי. אנחנו מורכבים מדי לזה. ומי יודע אם הבדלי התיבול בין הדרום והצפון הם לא תוצאה של צירוף מקרים? במאה ה־17 הצרפתים זנחו את אבקות התבלינים של ימי הביניים, והחליפו אותם במלח, פלפל, עלי תבלין וצירים. מאז מספיקה כפית בהרט במתכון טורקי אחד כדי לשבש את הסטטיסטיקה.
לשאלות גדולות אפשר כנראה לתת רק תשובות קטנות. ולשאלה איך תבלינים ממינאמר היו נושא שיחה למרגלות הר סיני — מה יש בתבלינים שבעידן שבו אלים הלכו בינינו כבר תידלק גלובליזציה וסחר בינלאומי — אני יכול לחשוב רק על תשובה אחת: שאוכל הוא דבר לא טעים.
וכן, זה אבולוציוני לגמרי. חיווטי מוחנו, שממלאים אותנו עונג כשבלשון נוגע סוכר ומכווצים לנו את הפרצוף כששופכים עליה לימון, גם דאגו שרוב המזון שלנו יהיה לנו תפל. זה מה שמניע אותנו להמליח, ולחבר בצלחת כמה דברים שונים — ולתבל. הציביליזציה כנראה צמצמה מאוד את המגוון התזונתי שלנו. ואולי מאז ומעולם היתה בנו עצבנות קולינרית. כך או אחרת, המזונות מעשה ידי אדם הקדומים ביותר ששרדו הם תיבולים־עזים. מזונות מותססים, רוטב סויה, בירה. ותבלינים. את הכלכלה בת אלפי השנים שהם תידלקו, משבילי דרך התבלינים עד לכיבוש אמריקה, אי אפשר להסביר בתועלת בריאותית. רק בטעם הקיצוני המרוכז שבפרח או הקליפה היבשים — הטעם האהוב על אלים ואנשים.
פורסם במוסף כלכליסט ב- 29 באפריל 2021. סטיילינג וצילום: Roshianu&Moloko
לפי מחקרים אחרונים, החקלאות החלה לפני 15 אלף שנים, ולא אנחנו בייתנו את החיטה, בדיוק ההיפך – בטח לפי יובל הררי [קיצור תולדות האנושות], החיטה רתמה אותנו להמשך קיומה 🙂
מכאן מענין הצירוף העברי – להקדיח תבשיל, כלומר לקלקל אותו. "בית הילל אומרים, שאפילו קלקלה את תבשילו, שאינה משתדלת כראוי בצורכי ביתו, הוא רשאי לגרשה." או, ומהו הקדיח? הריהו "שרף". והנה התיחסות היסטורית נוספת.
היי, ותודה.
את המחקרים שמקדימים את מועד המהפכה החקלאית פספסתי. תוכל/י בבקשה להדביק כאן משהו מדעי? אשמח להתעדכן. דרך אגב, התובנה של הררי נחמדה והוא לא הראשון שהשמיע אותה, אבל ביות הוא לא דימוי או פרשנות פילוסופית, אלא פעולה חקלאית. אלמלא הביות לא היתה חיטה – היא הגידול החקלאי המבוית הראשון.
בדקתי שוב. כל המקורות מדברים על 12000 שנים, טעיתי ב- 3000 שנים. מצטער. מקור מצוין הוא מכון דוידסון –
https://did.Ii/Davidson
I don't think the title of your article matches the content lol. Just kidding, mainly because I had some doubts after reading the article.
Garret says walmart priligy Off Label Use of Atypical Antipsychotics An Update Internet
2011 and depletion of antioxidant reserves Gorbel et al priligy dapoxetine
Hi! I'm at work surfing around your blog from my new iphone 3gs! Just wanted to say I love reading your blog and look forward to all your posts! Carry on the great work!
buy cytotec no prescription Reasons for and characteristics associated with complementary and alternative medicine use among adult cancer patients A systematic review
Loving the information on this website , you have done great job on the content.
Thank you for the sensible critique. Me & my neighbor were just preparing to do some research about this. We got a grab a book from our local library but I think I learned more from this post. I'm very glad to see such magnificent info being shared freely out there.
I went over this internet site and I conceive you have a lot of wonderful information, saved to fav (:.
Good day! This is my first visit to your blog! We are a group of volunteers and starting a new initiative in a community in the same niche. Your blog provided us useful information to work on. You have done a outstanding job!