על הפסיכולוגיה הפשוטה מאחורי שירת התפריטים של אייל שני

קראנצ'י זה ה"מתוק" של המרקמים. למה, ואיך נעזרים בזה

וכמה קל ליצור ביס אחד עם שלושה טעמים שונים

ולמה בכל העולם משתגעים על רטבים שעשויים מעובש

ומה סידור אמנותי של הצלחת כן יכול לעשות לטעם

כן – גם לפי גישות ניו אייג' וגם לפי מחקרים בפסיכולוגיה. איך זה עוזר ליד השולחן?